Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 97a
וּמִי אָמַר רַב עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי? וְהָאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף בְּעַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – פָּטוּר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, אַמַּאי פָּטוּר? בִּרְשׁוּתָא דְּמָרֵיהּ קָאֵי!
Traduction
And did Rav actually say that the legal status of a Canaanite slave is like that of real estate? But doesn’t Rav Daniel bar Rav Ketina say that Rav says: One who seizes another’s Canaanite slave and performs labor with him is exempt from paying the master for the labor of the slave? And if it enters your mind to say that, in Rav’s opinion, the legal status of a slave is like that of real estate, why is he exempt from paying? A slave, like real estate, is always in the possession of his owner, wherever he might be. Therefore, the one who seized him did not steal the slave, in which case he could simply return him. Rather, he made use of a slave belonging to another and should be liable to pay for the master’s loss of the slave’s labor.
Rachi non traduit
פטור. מלשלם לבעליו שכרו:
Tossefoth non traduit
ומי אמר רב עבדא כמקרקעי דמי והאמר רב דניאל בר רב קטינא כו'. ואם היה כמקרקעי דמי אפי'. נחת ליה בתורת גזלנות לא נפק מרשותיה דמריה דהוי כקרקע דאין נגזלת ומשלם אגרא היכא דקאי לאגרא כמו ספינה דלקמן היכא דלא נחת ליה בתורת גזלנות:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה. כִּי הָא דִּשְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְמָרֵי בַּר מָר, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר אוֹ אֵין צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר? וּשְׁלַחוּ לֵיהּ: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר.
Traduction
The Gemara answers: With what are we dealing here? We are dealing with a case where the one who seized the slave forced him to perform labor when it was not during regular working hours. Consequently, he did not prevent the slave from performing labor for his master. Since the owner did not incur any loss, the one who seized the slave is not obligated to pay for the benefit that he derived from the slave. This is like that message that Rabbi Abba sent to Mari bar Mar: Ask Rav Huna concerning one who resides in another’s courtyard without the owner’s knowledge: Does he need to pay him rent, or does he not need to pay him rent? And they sent to him in response: He does not need to pay him rent, since the owner of the property did not incur any monetary loss.
Rachi non traduit
שלא בשעת מלאכה. בשעה [שאינו רגיל] לעשות מלאכה או שאין עכשיו לבעליו מלאכה לעשות דזה נהנה וזה אין חסר הוא ופטור:
כדשלח ליה כו' הדר בחצר חבירו. ומוקמינא לה בפ''ב (דף כא.) בחצר דלא קיימא לאגרא:
הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא הָתָם, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר בֵּיתָא מְיַתְּבָא יָתֵיב – נִיחָא לֵיהּ, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר ''וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר'' – נִיחָא לֵיהּ.
Traduction
The Gemara rejects this comparison: How can these cases be compared? Granted, there, in the case of a courtyard, whether the reasoning for that halakha is according to the one who says: An inhabited house remains habitable, and it is therefore satisfactory for the owner of the property to have someone residing in his courtyard, or whether the reasoning is according to the one who says that since the verse states: ''In the city is left desolation, and the gate is smitten unto ruin'' (Isaiah 24:12), which indicates that a desolate house will fall into ruin but an inhabited house will be maintained, either way it is satisfactory for the owner that one stay in his courtyard. Consequently, the one who resides there need not pay rent.
Rachi non traduit
ביתא מיתבא יתיב. זה הדר בתוכה ההנהו לבית זה שהוא מיושב בדיורין:
יתיב. אין חרב לפי שהדר בתוכה טם ומשפיץ סדקיה תמיד:
ושאיה יוכת שער. שד הוא ושמו שאיה מכתת שערים וכותלי בית שאין אדם דר בתוכה:
אֶלָּא הָכָא, מִי נִיחָא לֵיהּ דְּנִכְחוֹשׁ עַבְדֵּיהּ? אָמְרִי: הָכִי נָמֵי, נִיחָא לֵיהּ דְּלָא לִיסְתְּרֵי עַבְדֵּיהּ.
Traduction
But here, in the case of a slave, is it satisfactory for him that his slave be weakened by performing labor for another? The Sages say: Indeed, it is satisfactory for him that the work habits of his slave not be undone.
Rachi non traduit
דלא נסתרי. שלא ילמד דרכי הבטלה:
(בֵּי) רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא הֲווֹ[ה] תָּקֵיף עַבְדֵי דְּאִינָשֵׁי דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי, וְעָבֵד בְּהוּ מְלָאכָה. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ: מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: עַבְדָּא – נְהוֹם כְּרֵיסֵיהּ לָא שָׁוֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן כְּגוֹן דָּארוּ עַבְדֵּיהּ – דִּמְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵּי; כּוּלְּהוּ עַבְדֵי מֶעְבָּד עָבְדִי!
Traduction
The Gemara records a related incident. Members of the house of Rav Yosef bar Ḥama would, with his approval, seize the slaves of people who owed him money, and they would work them against the will of the owners. Rabba, son of Rav Yosef bar Ḥama, said to him: What is the reason that the Master does this, i.e., seizes and uses these slaves? Rav Yosef bar Ḥama said to him: As Rav Naḥman says: A slave is not worth even the bread in his stomach. When the slaves work for me and eat in my home, I am not causing the owners any monetary loss. Rav Yosef bar Ḥama’s son said to him: I will say that Rav Naḥman said this with regard to specific slaves, such as his slave Daru, who only dances among the wine barrels [kuvei] and does not perform any labor. All other slaves perform labor, and their labor is worth more than their board.
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַב דָּנִיאֵל סְבִירָא לִי – דְּאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף בְּעַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – פָּטוּר. אַלְמָא נִיחָא לֵיהּ, דְּלָא לִיסְתְּרֵי עַבְדֵּיהּ.
Traduction
Rav Yosef bar Ḥama said to him: I hold in accordance with the opinion of Rav Daniel, as Rav Daniel bar Rav Ketina says that Rav says: One who seizes another’s slave and performs labor with him is exempt from paying the master for the labor of the slave. Apparently, it is satisfactory for the master that the work habits of his slave not be undone.
אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי; מָר, כֵּיוָן דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי – מִחֲזֵי כְּרִבִּית. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, הִלְוָהוּ וְדָר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.
Traduction
Rabba said to him: This statement of Rav Daniel applies when the one who seizes the slave is not owed money by the owner of the slave. But since the Master is owed money by the owner of the slave, this has the appearance of interest, as Rav Yosef bar Minyumi says that Rav Naḥman says: Although the Sages said that one who resides in another’s courtyard without his knowledge does not need to pay him rent, if one lent money to another, and then resided in the courtyard of another, i.e., that of his creditor, he needs to pay him rent, to avoid the appearance of interest. Rav Yosef bar Ḥama said to him: I retract my opinion, and will no longer seize the slaves of my debtors.
Tossefoth non traduit
הלוהו ודר בחצירו. כולה סוגיא דהכא כלישנא קמא דאיזהו נשך (ב''מ דף סד:
ושם) צ''ע היאך הלוה מותר לעשות שום טובה למלוה אפי' דברים שהיה עושה לו בלא הלואה ואפילו דברים שאין רגילות ליטול מהן שכר יהא אסור דומיא דחצר דלא קיימא לאגרא וכ''ש דברים שאין רגילות להשאיל בחנם כגון להשאיל סוסו שיהא אסור אפי' הוא כ''כ אוהבו שבלאו הכי היה משאילו וא''כ יותר מדאי יש לו ליזהר ללוה שלא יעשה למלוה שום הנאה וי''ל דדוקא מילי דפרהסיא ואוושא טובא כגון לדור בחצירו ולתקוף בעבדו אבל להשאיל לו כליו או אפי' סוסו כיון דבלאו הכי משאילו מותר ודיקא נמי. דנקט במתני' חצירו ולא נקט לא ישכיר לו כליו או בהמתו בפחות ועוד שמא י''ל דכל היכא דקודם הלואה היו אוהבים זה את זה שהיו משאילין חצר זה לזה אם היו צריכין מותר להשאיל אף לאחר הלואה ומתני' דאיזהו נשך (שם) בסתם בני אדם שאין רגילות שיהא עושה לוה למלוה אותה הנאה בלא הלואה דומיא דהקדמת שלום שאין אסור אלא באותו שלא היה רגיל להקדים לו מקודם לכן ומיהו אפילו דבר שהיה משאילו בלאו הכי כגון חצר דלא קיימא לאגרא אם נכנס שלא מדעת חבירו חייב אע''פ שאם לא הלוה לו לא היה חייב לתת לו שכר כדמשמע הכא ולפי זה ההיא דאיזהו נשך (שם). איירי דוקא בחצר דקיימא לאגרא דהתם איירי מדעתו כדקאמר לא ישכור הימנו בפחות אבל בלא קיימא לאגרא היה מותר כיון דברשותו נכנס וגם בלא הלואה היה מניח לו לדור בחנם והאי דקאמר התם עלה דמילתא דהכא מאי קמ''ל תנינא ומשני מהו דתימא ה''מ חצר דקיימא לאגרא כו' קמ''ל לא בעי למימר קמ''ל דמתניתין איירי אפילו בדלא קיימא לאגרא דמתניתין ודאי לא מיירי אלא דוקא בדקיימא לאגרא כיון דמיירי מדעתו אלא ה''פ קמ''ל דאפי' לא קיימא לאגרא אסור היכא דלא הוי מדעתו ופירוש זה דחוק דהפשט משמע דאמתניתין קאי וקמ''ל דמתני' איירי אפי' בדלא קיימא לאגרא אע''ג דאיירי שנכנס מדעתו:
אִיתְּמַר: הַתּוֹקֵף סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה, אָמַר רַב: רָצָה – שְׂכָרָהּ נוֹטֵל, רָצָה – פְּחָתָהּ נוֹטֵל. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא פְּחָתָהּ.
Traduction
It was stated: In the case of one who seizes another’s ship and performs labor with it, what payment can the ship’s owner claim? Rav says that he may choose: If he wishes, he can take the cost of the ship’s rent, and if he wishes, he can take the amount by which the value of the ship was diminished by being used for this labor, whichever amount is larger. And Shmuel says: He can take only the amount by which the value of the ship was diminished.
Rachi non traduit
פחתה. אם נשברה או נתקלקלה ודמי פחתה יתירין על שכרה נוטל דמי פחתה:
אָמַר רַב פָּפָּא: לָא פְּלִיגִי; הָא דַּעֲבִידָא לְאַגְרָא, הָא דְּלָא עֲבִידָא לְאַגְרָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דַּעֲבִידָא לְאַגְרָא; הָא דִּנְחֵית לֵיהּ אַדַּעְתָּא דְּאַגְרָא, וְהָא דִּנְחֵית לֵיהּ אַדַּעְתָּא דְּגַזְלָנוּתָא.
Traduction
Rav Pappa said: They do not disagree. They were addressing different cases: This, i.e., Rav’s statement, is referring to a ship that is commonly available for rental. That, i.e., Shmuel’s statement, is referring to a ship that is not commonly available for rental. And if you wish, say instead: This and that statement are both referring to a ship that is commonly available for rental. This, Rav’s statement, is referring to a case where the one who seized the ship descended, i.e., took possession, with the intention of renting the ship. He pays for the rental. That, Shmuel’s statement, is referring to a case where the one who seized the ship descended with the intention of robbery, to use it without paying. He is regarded as a robber and pays only the amount by which its value was diminished.
Rachi non traduit
עביד לאגרא. מסתמא כי נחית לה אדעתא דאגרא נחית הלכך לאו בתורת גזלן דיינינן ליה ונותן שכרה על כרחו אם רבין הן על דמי פחתה:
הא דלא עבידא לאגרא. לא יהיב ליה אלא פחתה:
נחת לה אדעתא דאגרא. רצה שכרה נוטל ואם פחתה יתר על שכרה נוטל דמי פחתה דהא ע''כ שקלה וגזל הוא:
נחית לה אדעתא דגזלנותא. אפי' שכרה גדול מפחתה לא יהיב אלא פחתה דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:
גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק [וְכוּ']. אָמַר רַב הוּנָא: ''נִסְדַּק'' – נִסְדַּק מַמָּשׁ, ''נִפְסַל'' – פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת.
Traduction
§ The mishna teaches: If one robbed another of a coin and it cracked, he pays the value of the coin at the time of the robbery, as he has acquired it due to its change. But if the coin was invalidated, he says: That which is yours is before you. Since this is not a significant change, he has not acquired it. The Sages disagree with regard to the explanation of this halakha. Rav Huna says: When the mishna states that the coin cracked, it means that it actually cracked; when it says that the coin was invalidated, it means that it was invalidated by the government and is therefore unfit for use.
וְרַב יְהוּדָה אָמַר: פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת נָמֵי – הַיְינוּ נִסְדַּק. אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי ''נִפְסַל''? שֶׁפְּסָלַתּוּ מְדִינָה זוֹ, וְיוֹצֵא בִּמְדִינָה אַחֶרֶת.
Traduction
And Rav Yehuda says: A coin invalidated by the government is the same as a coin that is cracked, because its complete loss of value is a significant change. But what are the circumstances of the mishna, in which a coin that was invalidated is not considered changed? It is a case where a coin was invalidated by the government in this province, and the residents there can no longer use it, but the coin still circulates and is in use in another province.
Rachi non traduit
פסלתו מלכות. המלך צוה שלא יצא לא במדינה זו ולא במדינה אחרת:
היינו נסדק. דכיון דלא נסדק לגמרי היזק גמור הוא ומשלם כשעת הגזלה:
אלא היכי דמי נפסל. דקתני מתניתין הרי שלך לפניך כגון שפסלתו מדינה זו בני מדינה פסלוהו מעצמן:
ויוצא במדינה אחרת. שיכול לומר לו לך להוציאו שם:
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ ''נִפְסַל'' – פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת; הֲרֵי פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחְמִיץ – דְּכִי פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת דָּמֵי; וְקָתָנֵי: מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה!
Traduction
The Gemara clarifies Rav Huna’s opinion. Rav Ḥisda said to Rav Huna: According to your opinion, that you said that the term invalidated means that the coin was invalidated by the government, and the mishna rules that in that case the robber can return it as is, there is a difficulty. But what of the cases in the mishna of one who robbed another of produce and it rotted or one who robbed another of wine and it fermented, which are similar to a coin that was invalidated by the government, since none of these items are fit for use, and the mishna teaches that the robber pays according to their value at the time of the robbery because they underwent a change? Why would the halakha be different in the case of a coin that was invalidated by the government?
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם נִשְׁתַּנָּה טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ, הָכָא לֹא נִשְׁתַּנָּה.
Traduction
Rav Huna said to him: There, in the cases of produce and wine, its taste and its smell changed. Here, in the case of the coin that was invalidated, the coin itself did not change.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב יְהוּדָה: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת נָמֵי הַיְינוּ ''נִסְדַּק''; הֲרֵי תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, דְּכִי פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת דָּמֵי, וְקָתָנֵי: אוֹמֵר לוֹ ''הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ''!
Traduction
The Gemara clarifies Rav Yehuda’s opinion. Rava said to Rav Yehuda: According to your opinion, that you said that a coin that was invalidated by the government is the same as one that cracked, and the mishna rules that in that case the robber pays according to its value at the time of the robbery, there is a difficulty. But what of the case in the mishna of one who robbed another of teruma and it became impure, which is similar to a coin that was invalidated by the government, and the mishna teaches that the robber says to the robbery victim: That which is yours is before you.
Rachi non traduit
היינו נסדק. דכיון דלא נסדק לגמרי היזק גמור הוא ומשלם כשעת הגזלה:
אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ, הָכָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ.
Traduction
Rav Yehuda said to him: There, in the case of teruma, the damage is not evident, since it is impossible to tell the difference between pure and impure items. Here, in the case of the coin, the damage is evident, since one can tell by looking at it that it is the type of coin that was invalidated.
Rachi non traduit
תרומה לא מינכר היזיקה. לא נשתנה מראיתה משאר חטים:
הכא מינכרא הזיקה. שאין צורה זו דומה לצורה של כל היוצאים עכשיו וכשגזלה הימנו היו כל צורות המדינות שוות לה:
אִיתְּמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְנִפְסַל הַמַּטְבֵּעַ, רַב אָמַר:
Traduction
§ With regard to a coin that was invalidated, it was stated that there was a dispute concerning the question: In the case of one who lends money to another on the condition that he repay the loan using a particular kind of coin, and that coin becomes invalidated, Rav says:
Rachi non traduit
המלוה את חבירו. שום פרגמטיא:
על המטבע. שקצץ לו מעות:
Tossefoth non traduit
המלוה את חבירו על המטבע. פ''ה הלוה לחבירו שום פרקמטיא על המטבע שקצב לו במעות נותן לו מעות שיוצאין בשעת פרעון דהא קבל עליו לתת מטבע ודוקא הלוהו פרקמטיא אבל הלוהו מעות מה שהלוהו משלם לו עכ''ל הקונטרס ולפירושו נראה דאם הלוהו מעות נמי וקצב לו שישלם לו מעות דמשלם מטבע היוצא באותה שעה דמעות שנפסלו לאו מטבע נינהו ולא נקט בקונטרס פרקמטיא אלא משום דכשמלוה אדם מעותיו אין רגילין להזכיר דבר אבל כשמוכר פרקמטיא אפי' אמר סתם כך וכך מעות תתן צריך לשלם לו מטבע היוצא וקשה לפירושו דה''ל למימר המוכר לחבירו על המטבע או ה''ל למינקט הקיף ועוד כיון דמעות פרקמטיא זוקף עליו במלוה אין סברא כלל לחלק בין הלוהו מעות לפרקמטיא שמכר במעות ונראה. לפרש דאין חילוק בין מכר לו פרקמטיא בין הלוהו מעות ומיירי כשהתנה עמו ע''מ שישלם לו מעות וכיון שפירש לו כך סתמא דמילתא לכך פירש שאם יפסל יתן לו מטבע היוצא דאותו שנפסל אין שמו מטבע ושמואל סבר דכיון שיוצא במישן שם מטבע עליו ועוד אור''י די''ל כגון שהלוהו סאה חטין ואמר לו או תחזור לי סאה או כך וכך מעות ואילו במעות לחודייהו קצב היה משלם לו מטבע שנפסל אבל הכא שלא זקף עליו במלוה גמורה שיכול לפרוע לו. חטין אם ירצה נותן לו מטבע היוצא באותה שעה ולכל הפירושים אם הלוהו מעות סתם מעות שהלוה לו יפרע לו אפי שנפסל ואם תאמר ומ''ש מגזלן דתניא גזל מטבע ונפסל אומר לו הרי שלך לפניך משמע משום דישנו בעין אבל ליתנהו בעין משלם כשעת הגזילה והכא גבי הלואה אפי' איתנהו בעין כי ליתנהו דמי דמלוה להוצאה ניתנה וי''ל דיש לחלק בין הלואה לגזילה דמטבע שנפסל חשיב כהוזל וכמעיקרא שוין ד' ולבסוף שוין זוזא גבי גזלן אמרינן דכי ליתנהו בעין דמשלם כדמעיקרא אבל גבי הלואה היכא דהוזל משלם כי זולא דהשתא כדאמרינן באיזהו נשך (ב''מ דף עה.) מלוה אדם כור חטין הוזלו נותן חטין הוקרו נותן דמיהן ומטבע שנפסל ודאי הוי כהוזל ונראה דרב ושמואל סברי כרב הונא דלעיל דלרב יהודה דחשיב מטבע שנפסל כנסדק גבי הלואה לא מצי פטר נפשיה במטבע שנפסל אבל לרב הונא דלא חשיב ליה כנסדק מצי פטר ליה נפשיה בנפסל אע''פ דרב הונא מדמה מטבע שנפסל לתרומה ונטמאת וחמץ שעבר עליו הפסח והא פשיטא דאין לוה יכול לשלם תרומה טמאה תחת תרומה טהורה וחמץ אסור בתשלומין היתר לא דמי לגמרי דמטבע שנפסל דמי להוזל והנהו לא דמו להוזל ומכל מקום כשהוא בעין יכול לומר הרי שלך לפניך וכשאינו בעין אפי' בהוזל משלם כדמעיקרא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source